מאבקים ציבוריים

הבית הפתוח הוקם בשנת 1997 כארגון שורשי של פעילים. מאז הקמתו התמודד הבית עם אתגרים אדירים – בהם התנגדות ממסדית חריפה ואירועי אלימות והסתה קשים לאורך שנים, ששיאם ברצח של שירה בנקי ז"ל ודקירתם של שישה אחרים בפשע השנאה במצעד הגאווה והסובלנות בירושלים בשנת 2015. למול מציאות כזאת בולטת דרכו הקהילתית-דמוקרטית והבלתי-אלימה של הבית הפתוח שמובילה אותו – בין אם זה בפסיקות היסטוריות של ביהמ"ש העליון לגבי שוויון וחופש ההפגנה ובין אם זה בפעילותו החינוכית.
הבית הפתוח מחזיק ברצון לשמר את אחוז המתנדבים גבוה משמעותית מכמות הצוות השכיר כתפיסה ערכית של קהילה. התנדבות הינה ערך: בבניית קהילה גאה רחבה ומקבלת, במעורבות אזרחית משמעותית ובלקיחת אחריות חברתית והשתתפות במרקם החיים העירוני והלאומי. את אלו המתנדבים רוכשים בבית הפתוח ובהמשך משתמשים בערכים שלמדו, בפעילות חברתית וציבורית בירושלים ומחוצה לה.
לאורך השנים הבית הפתוח העמיק את שיתופי הפעולה שלו וכיום הוא פועל עם קשת רחבה של ארגונים בארץ ובירושלים, בהם ארגוני הקהילה, עלם, מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, גופים טיפוליים וחינוכיים. לצד כל אלה, ניתן למנות גם שיתופי פעולה עם עיריית ירושלים ועם משרדי הבריאות, הרווחה, החינוך והמשרד לשוויון חברתי.
chrome_a7MvjS3Hwe

תקצוב שיווני ושקוף למוסדות ציבור ברשויות המקומיות

ב-2004 הבית הפתוח עתר לבג"צ נגד עיריית ירושלים ודרש משר הפנים להחליף את נוהל התמיכות במוסדות ציבור ברשויות המקומיות בנוהל חדש, במקום הנוהל הקיים (משנת 1985) שהפלה לרעה את הבית הפתוח – ובמידה רבה את הקהילה הגאה כולה. 

בעקבות עתירת הבית הפתוח פורסם באוגוסט 2006 נוהל שיווני, שקוף, ברור ואחיד לתמיכות במוסדות ציבור ברשויות המקומיות. נוהל זה (חוזר המנהל הכללי 4/2006) נמצא בתוקף בכל הרשויות המקומיות מאז.

צילום: דני גיגי
צילום: דני גיגי

עצירת חוק היסוד נגד מצעד הגאווה

ב-2007 יזמו חברי כנסת שתי הצעות לתיקון חוק היסוד ירושלים בירת ישראל שהיו אוסרות הלכה למעשה על קיום המצעד בירושלים. בין התומכים בהצעת החוק היו ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ומנהיגי שלושת הדתות, בהובלת ודחיפת הרב הספרדי הראשי דאז הרב שלמה עמאר. 

הבית הפתוח הוביל מאבק ציבורי-תקשורתי ופוליטי נגד הצעות החוק, שאמנם עברו בקריאה טרומית ובועדת השרים לחקיקה אך בסיוע שר המשפטים דאז דניאל פרידמן ושותפים נוספים הצליח לעצירת קידום חקיקתן שהיוותה תקדים מסוכן.

logo-minhelet_c

שירות לאומי בארגוני הקהילה

עם הקמת הרשות השירות הלאומי-אזרחי בשנת 2008 ביקש הבית הפתוח להתיר בו שירות לאומי. בשנת 2009 המאבק נשא פירות והבית הפתוח קיבל אישור לשירות לאומי והפך בכך לארגון הלהט"ב הראשון שקיבל אישור זה אשר "פותח את הדלת" לשירות הלאומי בכלל ארגוני הקהילה.
צילום: יואב דודקביץ
צילום: יואב דודקביץ

מניעת התנכלות של העיריה למצעד - ואישור תליית דגלי גאווה בעיר

ביוני 2005 עתר הבית הפתוח נגד שורת התנכלויות של עיריית ירושלים בראשות אורי לופוליאנסקי נגד המצעד במטרה למנוע את קיומו. בפסק הדין קיבל ביהמ"ש את עתירת הבית הפתוח וקבע שבשל עקרונות השיוון וחופש הביטוי העירייה חייבת לאפשר את המצעד, ואף הגדיל לציין שעליה לאפשר לתלות דגלים כפי שביקש אז הבית. בזכות תקדים זה חייבות רשויות מקומיות בישראל לאפשר מצעדי גאווה בתחומן ולהתיר גם את תליית דגלי הגאווה בעיר.

עיריית ירושלים צילום טל הרדה

הקרב המשפטי בעתירות נגד המצעד בירושלים

בשנים 2006-2008 התגונן הבית הפתוח בבתי המשפט אל מול עשר עתירות שונות שכוונו נגדו ונגד משטרת ירושלים במטרה למנוע את קיום המצעד. בית המשפט העליון דחה את כל העתירות. גם היום פסקי הדין שעיגנו את חשיבות ההפגנה גם לנוכח "רגשות הציבור" הם מפסקי הדין החשובים בזכות לחופש הביטוי וחופש ההפגנה בישראל – ומשמשים עותרים רבים בערכאות השונות ונלמדים בפקולטות למשפטים.

בעתונות

אולמות בית המשפט העליון - מאתר הרשות השופטת

בג"ץ התקצוב - מהפכה משפטית!

בספטמבר 2010 קיבל בג"ץ את ערעור הבית הפתוח (עע"מ 343/09) בנוגע לאפליה בתקציב. בפסק דין לירי ומרגש שנפרש על פני כ-60 עמודים קבע ביהמ"ש העליון חד משמעית כי על הרשות המקומית מטלת החובה לנהוג בשוויון ולהכיר באפלייה נגד להט"ב ככזאת שנמצאת "בגרעין הקשה" של האפלייה. 

קביעות בית המשפט כי "קיומה של אפלייה נבחנת לפי מבחן התוצאה" וכי אין בשיקול תקציבי כדי להצדיק כשלעצמו פגיעה בעיקרונות השיוון והפלורליזם הן מההלכות החשובות והמצוטטות ביותר של בית המשפט העליון – ולראיה, בעשור החולף פסק הדין אוזכר בקרוב ל-80 פסקי דין ובעשרות מאמרים משפטיים.

בעתונות

הזכות להגנה מפני שנאה עריכה

מסמך הזכויות והצעדה לכנסת

התנפצות הבטחות הפוליטיקאים לביצור ושיפור מעמדה של הקהילה הגאה בישראל לאחר הרצח של ניר כ"ץ וליז טרובישי בברנוער שבתל אביב נענו במצעד הראשון שצועד אל כנסת ישראל, בשנת 2010, בדרישה להגנה מאלימות ולשוויון זכויות. לראשונה שילבו ידיים כלל הארגונים הגאים בישראל במהלך משותף – כקהילה אחת. בשבועות שלפני המצעד פורסם מסמך שנוסח בידי משפטנים מטעם הבית הפתוח הנקרא "מסמך הזכויות". המסמך מפרט חמש זכויות בסיסיות עיקריות עליהן הקהילה הגאה נאבקת – הזכות למשפחה, הזכות להגנה מפני שנאה, הזכות לזהות, הזכות לשירותי בריאות והזכות לשוויון במשאבי המדינה.

בעתונות

IMG-20181104-WA0008

מאבק נגד מינוי משה אדרי למפכ"ל

בשלהי 2018, עם ההכרזה על מינויו של משה (צ'יקו) אדרי למפכ"ל המשטרה, נעמד הבית הפתוח לצידם של נפגעי המצעד בהתנגדויות למינויו לאור הכשל הפיקודי והמחדל החמור שהתרחש במשטרה בראשותו, מחדל שהוביל לרצח שירה בנקי ז"ל.  כמעט ללא תמיכה ציבורית ומול תקשורת מגויסת ברובה הצליח הבית הפתוח יחד עם שותפים אחרים, לייצר דיון ציבורי בנוגע לאחריותו של אדרי ו"לעכב" את המינוי, עיכוב שאפשר חשיפת אירועים חמורים נוספים בעברו שהובילו בסופו של דבר לפסילתו בוועדה למינוי בכירים ולפרישתו מן המרוץ למפכ"לות. 

בעתונות

IMG-20180725-WA0085

מאהל מחאה מול בית רה"מ

זהורית שורק כותבת: "הימים ימי קיץ 2018, רוחות רעות של מילים קשות שלצידן קיבוע אפליה כנגד משפחות גאות ומניעת זכותנו להורות הותירו אותי פגועה וחסרת מנוחה, כאשר הסערה המתחוללת בתוכי מביאה אותי לרצות לעשות מעשה בכוונה לייצר שינוי משמעותי. נזכרתי באסתר המלכה, שבתקופה אחרת, התחילה לייצר שינוי באמצעות צום. "לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם–גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן". מתוך השראה מאסתר החלטתי להכריז על שביתת רעב אל מול בית ראש הממשלה. הפור נפל על יום צום תשעה באב מתוך אמונה כי היום הזה הוא תיקון לשבר חברתי בעם. אם הצום של תשעה באב מזכיר לנו כי הקרע בעם החל בשנאת חינם כך אעשה, אצום ואזכיר כי הקהילה הגאה היא חלק מהעם הזה ואל להם לאותם אנשים לגרום לשנאה ופירוד. בבוקר התחלנו בתפילה בכותל ומשם צעדנו לבית ראש הממשלה. במשך כל ימי הצום הגיעו רבים וטובים לעודד, לתמוך, לומר מילה טובה והעניקו המון תמיכה ואהבה. כעבור 4 ימים התקשר אליי מנכ"ל הבית הפתוח עופר ארז ואמר – אנחנו בבית הפתוח רוצים להעצים את המחאה הזו, נקים מאהל מחאה והתארגנות עד למצעד הגאווה בירושלים.מבחינתי זה מהלך מדהים שהראה על מנהיגות והובלה של הבית החשוב הזה. המטרה שלא נחזור לשגרה אלא שתהיה כאן המשכיות – הושגה."

המאהל הפך למוקד לאנשי ציבור ולירושלמים מכל המגזרים, שבאו לדבר, להיפגש ולתכנן מציאות חדשה, של שויון זכויות מלא.

בעתונות