ב-2004 הבית הפתוח עתר לבג"צ נגד עיריית ירושלים ודרש משר הפנים להחליף את נוהל התמיכות במוסדות ציבור ברשויות המקומיות בנוהל חדש, במקום הנוהל הקיים (משנת 1985) שהפלה לרעה את הבית הפתוח – ובמידה רבה את הקהילה הגאה כולה.
בעקבות עתירת הבית הפתוח פורסם באוגוסט 2006 נוהל שיווני, שקוף, ברור ואחיד לתמיכות במוסדות ציבור ברשויות המקומיות. נוהל זה (חוזר המנהל הכללי 4/2006) נמצא בתוקף בכל הרשויות המקומיות מאז.
ב-2007 יזמו חברי כנסת שתי הצעות לתיקון חוק היסוד ירושלים בירת ישראל שהיו אוסרות הלכה למעשה על קיום המצעד בירושלים. בין התומכים בהצעת החוק היו ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ומנהיגי שלושת הדתות, בהובלת ודחיפת הרב הספרדי הראשי דאז הרב שלמה עמאר.
הבית הפתוח הוביל מאבק ציבורי-תקשורתי ופוליטי נגד הצעות החוק, שאמנם עברו בקריאה טרומית ובועדת השרים לחקיקה אך בסיוע שר המשפטים דאז דניאל פרידמן ושותפים נוספים הצליח לעצירת קידום חקיקתן שהיוותה תקדים מסוכן.
ביוני 2005 עתר הבית הפתוח נגד שורת התנכלויות של עיריית ירושלים בראשות אורי לופוליאנסקי נגד המצעד במטרה למנוע את קיומו. בפסק הדין קיבל ביהמ"ש את עתירת הבית הפתוח וקבע שבשל עקרונות השיוון וחופש הביטוי העירייה חייבת לאפשר את המצעד, ואף הגדיל לציין שעליה לאפשר לתלות דגלים כפי שביקש אז הבית. בזכות תקדים זה חייבות רשויות מקומיות בישראל לאפשר מצעדי גאווה בתחומן ולהתיר גם את תליית דגלי הגאווה בעיר.
בספטמבר 2010 קיבל בג"ץ את ערעור הבית הפתוח (עע"מ 343/09) בנוגע לאפליה בתקציב. בפסק דין לירי ומרגש שנפרש על פני כ-60 עמודים קבע ביהמ"ש העליון חד משמעית כי על הרשות המקומית מטלת החובה לנהוג בשוויון ולהכיר באפלייה נגד להט"ב ככזאת שנמצאת "בגרעין הקשה" של האפלייה.
קביעות בית המשפט כי "קיומה של אפלייה נבחנת לפי מבחן התוצאה" וכי אין בשיקול תקציבי כדי להצדיק כשלעצמו פגיעה בעיקרונות השיוון והפלורליזם הן מההלכות החשובות והמצוטטות ביותר של בית המשפט העליון – ולראיה, בעשור החולף פסק הדין אוזכר בקרוב ל-80 פסקי דין ובעשרות מאמרים משפטיים.
בשלהי 2018, עם ההכרזה על מינויו של משה (צ'יקו) אדרי למפכ"ל המשטרה, נעמד הבית הפתוח לצידם של נפגעי המצעד בהתנגדויות למינויו לאור הכשל הפיקודי והמחדל החמור שהתרחש במשטרה בראשותו, מחדל שהוביל לרצח שירה בנקי ז"ל. כמעט ללא תמיכה ציבורית ומול תקשורת מגויסת ברובה הצליח הבית הפתוח יחד עם שותפים אחרים, לייצר דיון ציבורי בנוגע לאחריותו של אדרי ו"לעכב" את המינוי, עיכוב שאפשר חשיפת אירועים חמורים נוספים בעברו שהובילו בסופו של דבר לפסילתו בוועדה למינוי בכירים ולפרישתו מן המרוץ למפכ"לות.
זהורית שורק כותבת: "הימים ימי קיץ 2018, רוחות רעות של מילים קשות שלצידן קיבוע אפליה כנגד משפחות גאות ומניעת זכותנו להורות הותירו אותי פגועה וחסרת מנוחה, כאשר הסערה המתחוללת בתוכי מביאה אותי לרצות לעשות מעשה בכוונה לייצר שינוי משמעותי. נזכרתי באסתר המלכה, שבתקופה אחרת, התחילה לייצר שינוי באמצעות צום. "לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם–גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן". מתוך השראה מאסתר החלטתי להכריז על שביתת רעב אל מול בית ראש הממשלה. הפור נפל על יום צום תשעה באב מתוך אמונה כי היום הזה הוא תיקון לשבר חברתי בעם. אם הצום של תשעה באב מזכיר לנו כי הקרע בעם החל בשנאת חינם כך אעשה, אצום ואזכיר כי הקהילה הגאה היא חלק מהעם הזה ואל להם לאותם אנשים לגרום לשנאה ופירוד. בבוקר התחלנו בתפילה בכותל ומשם צעדנו לבית ראש הממשלה. במשך כל ימי הצום הגיעו רבים וטובים לעודד, לתמוך, לומר מילה טובה והעניקו המון תמיכה ואהבה. כעבור 4 ימים התקשר אליי מנכ"ל הבית הפתוח עופר ארז ואמר – אנחנו בבית הפתוח רוצים להעצים את המחאה הזו, נקים מאהל מחאה והתארגנות עד למצעד הגאווה בירושלים.מבחינתי זה מהלך מדהים שהראה על מנהיגות והובלה של הבית החשוב הזה. המטרה שלא נחזור לשגרה אלא שתהיה כאן המשכיות – הושגה."
המאהל הפך למוקד לאנשי ציבור ולירושלמים מכל המגזרים, שבאו לדבר, להיפגש ולתכנן מציאות חדשה, של שויון זכויות מלא.
info@joh.org.il | 02-6250502
הרב קוק 8, קומה 6, ירושלים